כתב-העת אוטוריטה | גיליון מס' 7

27 האם לעובד זכות קנוייה להיעדר מהעבודה ב"ימי בחירה" על-חשבון המעסיק? ימי החג בישראל לגבי יהודים הם: שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, ראשון ושמיני עצרת של סוכות, ראשון ושביעי של פסח, יום העצמאות וחג השבועות. מועדים אלה מפורטים גם בצו ההרחבה בדבר קיצור שעות, שהוחל על 43 - שבוע העבודה ל כל העובדים במשק והקובע, בין היתר, את 3 זכאותו של כל עובד שעתי שעבד לפחות חודשים, לתשלום עבור ימי חגים אלה. בפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח נקבע כבר, בזמנו, כי מועדי ישראל 1948 – הם אלה שפורטו לעיל ו"הם ימי המנוחה הקבועים במדינת ישראל". הפקודה קבעה גם את המועדים שיהיו ימי מנוחה לשאינם יהודים, כמו למשל: ראש השנה האזרחית )1( . שנקבע כיום חג לעדה הנוצרית הזכאות ליום חופשה ב"יום בחירה" על- חשבונו של המעסיק ובנוסף לימי החופשה השנתית, נובעת רק מהסכמי עבודה אישיים, נוהג במקום העבודה, הסכמים קיבוציים או צווי הרחבה שלהם. ישנם הסכמים המציינים במפורש מהם ימי הבחירה ויש כאלה אשר אין בהם פירוט. בהסכם הקיבוצי הכללי בענפי כך, למשל, היבוא, היצוא, המסחר בסיטונות ושירותים נקבע, כי בנוסף לחופשתם הרגילה יהיו יום העובדים זכאים להיעדר מעבודתם ב" " אחד מתוך החגים: פורים, הושענה בחירה רבה, ערב יום כיפור, אחד במאי, תשעה באב, יום הזכרון. בהסכם העבודה הקיבוצי הכללי ואילו נקבע, כי כל עובד יקבל בענף המוסכים תשלום מלא מהמעסיק עבור יום נוסף על פי בחירת העובד. החל על תקנון שירות המדינה (התקשי"ר), העובדים בשירות המדינה קובע, כי עובד רשאי להיעדר, לפי בחירתו, מידי שנה בשני ימים מתוך רשימת הימים שנקבעו כימי בחירה בתקשי"ר. לצד ימי מועד, כמו פורים במאי, המופיעים ברשימת ימי הבחירה, 1 או מפורט, לדוגמא, גם יום פתיחת שנת בספטמבר). 1( הלימודים במערכת החינוך להבדיל מההסכמים הנ"ל - חוק חופשה שנתית קובע, כי כל עובד רשאי לבחור שני ימי חופשה שינוצלו במועדים בהם העובד יבחר (ולא מעסיקו); אולם יש להדגיש, כי הגם שהעובד הוא שיבחר את מועדי שני הימים האלה - יהיו ימים אלה על-חשבונו,