כתב-העת אוטוריטה | גיליון מס' 7

7 לחוק הגנת השכר - מחשבות ממרחק של זמן.... 24 עשור לתיקון לחוק הגנת השכר קבע, בין היתר, 24 תיקון את השינוי בנטל ההוכחה בתביעות של עובדים לשעות נוספות. לחוק הגנת השכר נכנס לתוקפו 24 תיקון ולכן כשאתייחס להלן 1.2.2009 ביום לתקופה שטרום התיקון – הכוונה לתקופה .31.1.2009 שעד ליום תקופת טרום התיקון , לא הייתה 24 בתקופה שקדמה לתיקון בחוק הוראה לעניין נטל ההוכחה בתביעה לשעות נוספות, ובתי הדין לעבודה החילו לגבי תביעות כאמור את הכלל הבסיסי שלפיו "המוציא מחברו עליו הראייה". במילים אחרות: בתקופה שטרום התיקון – עובד שעתר לתשלום בעבור עבודה בשעות נוספות – נדרש להוכיח את עצם העבודה בשעות נוספות וכן את מספר השעות שעבד לטענתו מידי יום ביומו. בתי הדין לעבודה חזרו ופסקו בתביעות מסוג זה כי "התובע גמול שעות נוספות חייב להוכיח לא רק את העובדה שעבד בשעות נוספות, אלא גם את מס' השעות . לכלל האמור 1 הנוספות שעבד בפועל" נקבע חריג – והוא כשהעובד הוכיח מתכונת עבודה קבועה. במקרה כגון זה, עת העובד הוכיח מתכונת עבודה קבועה, ואף הוכיח כי מתכונת זו כוללת בחובה עבודה בשעות נוספות – הוא לא נדרש להוכיח רישומים אותנטיים לשעות עבודה בפועל. כך לדוגמא, עובד שמועסק בחנות בקניון, אשר מוכיח כי היה העובד הבלעדי באותה החנות, וכי עבד בכל השעות שבהן החנות הייתה פתוחה לקהל (על פי שעות הפתיחה של החנויות בקניון) – יהיה זכאי לגמול שעות נוספות על פי הכלל של מתכונת עבודה קבועה. עובד כאמור לא יידרש להוכיח את שעות עבודתו בפועל כתנאי לזכייה בתביעה, שכן עצם העבודה במתכונת קבועה שכללה בתוכה שעות נוספות – היא שמזכה את העובד בגמול . 2 מיוחד עבור עבודתו ברבות השנים הגמישו בתי הדין לעבודה אתהנטלהחלעלעובדהמבקשלקבלגמול בעבור עבודה בשעות נוספות, ותביעות כאמור התקבלו גם במקרים שבהם הוכחה "תופעה" של העסקה בשעות נוספות ללא תשלום גמול שעות נוספות כמתחייב מהדין; במקרים שבהם הדרישה להוכחה מדויקת של שעות העבודה אינה הולמת את נסיבות יחסי העבודה, כבמקרה של עובדים סיעודיים וכו'. שינה בית הדין 2008 כמו כן, בשנת הארצי לעבודה את פסיקתו הקודמת בנושא (במסגרת פסק הדין בעניין ימית ביטחון), וקבע כי "בהעדר רישומים בקשר לעבודתו של העובד כמתחייב מהוראות ) בע"מ 1986( נחום צמח – ש.א.ש. קרל זינגר צפון 300360/98 עע 1 מנשה מואס – אייל חדד 19/06 עד"מ 2