כתב-העת אוטוריטה | גיליון מס' 8

23 האם אנחנו עדיין משחקים ב"קלפים פתוחים"? בית המשפט העליון, בהתייחסו לתקנה זו, קבע כי עשיית צדק מושתתת על חשיפת האמת ובכך היא משרתת את האינטרס של הפרט המתדיין וכן את אינטרס הציבור להבטיח את תקינות הפעולה של המערכת החברתית כולה. בהתאם, נקבע כי הכללים בדבר חובת בעל דין לגלות ולאפשר גילוי במסמכים המצויים בשליטתו ובחזקתו תורמים ליעילות הדין ומאפשרים את ניהול ההליך "בקלפים פתוחים" (בג"ץ אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' 844/06  ,LAWDATA , פורסם ב אברהם עוז .)14.5.2008 אלא שמאז שנחקקה התקנה כאמור וניתנה הפסיקה לגביה, חלו שינויים טכנולוגיים משמעותיים שהשפיעו גם עלסוגי הראיותשקיימותבידי הצדדים. לא מדובר עוד במסמכים כתובים או בהקלטות, כי אם בנתוני איכון של הטלפון הסלולארי שניתן לעובד לצורך עבודתו, התכתבויות וואטסאפ או סמס שנשלחו מטלפון זה, נתונים ממערכת הניווט או ממערכת האיתורן המותקנות ברכב שניתן לעבוד לצורכי עבודה, נתוני אפליקציית חניה (כגון - פנגו) ביחס לרכב זה, מיילים שנשלחו על ידי העובד ממערכות המחשוב של האם החברה ועוד. ונשאלת השאלה - גםבעידןהטכנולוגיהזה, שמייצרמתח מתמיד בין זכויות העובד לפרטיות לבין זכויות המעסיק לקניין, אנחנו ממשיכים לשחק בקלפים פתוחים מתוך מטרה לקדם את חקר האמת, או שאולי כללי המשחק השתנו? עד לאחרונה נראה היה, כי בתי הדין לעבודה נותנים עדיפות לזכות העובד לפרטיות, גם במחיר של אי-חשיפת מסמכים שעשויים להיות רלוונטיים להליך ולסייע לבית הדין לרדת לחקר האמת. אולם נראה כי מצב זה עתיד להשתנות נוכח פסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה בעניין פישר תעשיות 40711-04- ) פרמצבטיות (ע"ע (ארצי פישר תעשיות פרמצבטיות בערבון 17 פורסם ב מוגבל נ' אברהם שטטר ). באותו מקרה, 4.3.2018 ,LAWDATA הגיש העובד, איש מכירות במקצועו, תביעה כנגד מעסיקתו לשעבר וטען בין היתר כי הוא זכאי לגמול עבור עבודה בשעות נוספות. אלא שהחברה טענה כי העובד עבד בעבודה נוספת