כתב-העת אוטוריטה | גיליון מס' 8

38 כתב – עת מקצועי למנהלים בתחום יחסי עבודה, שכר וכספים חיובית. קרי, מסקנתו של בית הדין כי הנתבעת הוכיחה כי תוכן מכתבה הוא אמת וכי קיים עניין ציבורי בפרסום לצורך קיום הליך משמעתי. בנוסף, צוין כי הנתבעת, כמי שכיהנה בעבר כראש המחלקה, חבה חובה מוסרית כלפי טובת המחלקה ומשכך היה עליה לכתוב את חוות דעתה אודות תפקוד התובעת, לצורך הגשת המסמך לוועדת המשמעת. המכתב נכתב בתום לב ולמטרה היחידה שלשמה נועד ונשלח למנהל המחלקה בלבד. כתוצאה מכל אלו, נדחתה התביעה. : לסיכום ניתוב הערכת עובדים למסלול של "לשון הרע" והשימוש בהגנת אמת בפרסום כדי לשחרר אתהממונהמתביעההוא בעייתי ביותר. מערכת יחסי עבודה מבוססת על הערכות וביקורת מצד ממונים שללא קיומן לא ניתן יהיה להגביר את היעילות בעבודה. תביעה בגין לשון הרע שעוסקת במיילבין ממונהלמנהלהמחלקהבענינה של עובדת אמורה היתה להידחות על הסף והדיון העניני בה מהווה מהלך בעיתי שעלול לדרדר את מערכת יחסי עבודה למשפוט מיותר. כמובן ששומה על הממונה להיות הוגנת ואחראית. ידועים המקרים של "התעמרות" ממונים אך לשם כך כבר הולכת ומשתכללת עילת ה"התעמרות" שהיא מסלול הולם מקרים של התנהלות בלתי תקינה של ממונים כלפי כפיפיהם. ראוי לקבוע כי השימוש בחוק איסור לשון הרע אינו יכול להתקיים במסגרת מערכת רגילה של יחסי עבודה למעט חריגים קיצוניים של פרסום מכוון בפרהסיה כנגד עובדת שאין לו קשר עם פיקוח ובקרת עובדים.