כתב-העת אוטוריטה | גיליון מס' 8

7 אי-העברת הפקדות סוציאליות של עובדים לקופות הפנסיה והשלכותיהן פנסיה, פוליסתביטוחמנהלים) ואף גרוע מכך, אינם מעבירים ליעדו את הכסף שניכו משכרו של העובד, או שהם עושים זאת באיחור רב כשבינתיים הם משתמשים בכספו של העובד לצרכיהם. המחוקק רואה זאת בחומרה, שכן עתידם הפנסיוני של העובדים, כמו גם ביטוחם מפני אובדן כושר עבודה, עומדים בסיכון בלתי סביר. העובדים נסמכים על הרשום בתלוש השכר ופעמים רבות אינם מודעים לכך, שהסכומים המנוכים משכרם,אינםמועבריםלקופהשבה הם חברים ואינם מקיימים מעקב שוטף אחר הפקדות המעסיק. התוצאה היא פגיעה בזכויותיהם הפנסיוניות וסיכון לאובדן הכיסוי הביטוחי בעת אובדן כושר עבודה. מחקרים TRI מסקר שערך מכון "גלובס" אסטרטגים בעבור מהשכירים 33.6% : עולה, כי כלל אינם יודעים כמה מפריש 29.5% ; עבורם המעסיק לפנסיה מהשכירים כלל אינם בודקים אם המעסיק מפקיד עבורם את הסכומים הנדרשים לקרן הפנסיה/ מהשכירים 42.4% ; ביטוח מנהלים מסתפקים בבדיקת תלוש השכר שלהם ואינם בודקים אם הכסף . 2 הועבר בפועל לחברות הביטוח הסיבות לאי-העברת כספו של העובד לקופות הפנסיוניות על ידי המעסיק מגוונות ונחלקות לסיבות כלכליות וסיבות שמקורן ברשלנות ניהולית. המחוקק קבע, כי כסף שנוכה מעובד ולא הועבר ליעדו בזמן, הנו בחזקת שכר מולן אם לא הועבר . בנוסף, הוא 3 יום 30 ליעדו בתוך קובע עונש של מאסר לשנתיים או ש"ח בגין כל 1,130,000 קנס של עד , סכום המשקף את החומרה 4 עבירה הרבה בה רואה המחוקק עבירה זו לאור תוצאותיה הקשות: הטעיית עובדים ופגיעה בזכותם לביטחון סוציאלי. .18.2.2013 , מהשכירים לא יודעים כמה המעסיק מפריש לפנסיה" גלובס 33%: עינב בן יהודה "סקר 2 .1958- א(א) לחוק הגנת השכר, התשי"ח 25 סעיף 3 .1958- ב(ג) לחוק הגנת השכר, התשי"ח 25 סעיף 4