כתב-העת אוטוריטה | גיליון מס' 11

15 הסכמי זכיינות והשפעתו על זכויות עובדים שלכם, ייראה בכניסה לעסק (ואין זה רלוונטי אם עסקינן בחנות או ממכר מזון), את שם המזכה, כאשר הלוגו של המזכה יתנוסס בגאון גם על החשבונית שלכם, מה גם שבמרבית הזיכיונות נהנה המזכה מתמלוגים המבוססים על המחזור החודשי של הזכיין, האם ניתן ? חשוב 1 לראות בכך יריבות תעסוקתית לא פחות, האם הזכיין עצמו, יוכל לטעון לפתע, כי הוא עובד המזכה? אין מחלוקת, כי בהסכמי זיכיון נכתב באופן ברור, שבין המזכה ובין הזכיין, לא ישררו יחסי עובד – מעסיק, יחד עם זאת, בית הדין הארצי לעבודה הבהיר לא אחת, כי אין הוא מתייחס לכתוב בהסכםכ"דברי אלוהיםחיים", אלאבוחן את מערכת היחסים שאירעה. יוזכר, כי לא זו בלבדשהמזכהמכתיבה לזכיין את התנאים, אלא שעסקינן בירידה לרמת המחירים, לבוש העובדים, ואף המקום מהם ירכוש את חומרי הגלם (בדגש על מסעדות). יחסי עובד – מעסיקבין זכיין ומזכה יחסי עובד – מעסיק, אינם נתונים לפירוש על פי השם אותו קבעו להם הצדדים להסכם, אלא הם סטטוס, אותו על בית הדין לעבודה לפרש, בהתאם למהות היחסים בפועל, והכל תלוי . 2 במכלול הסממנים ועובדות המקרה ביתהדין נוהג לערוךכיוםמבחן משולב/ מעורב, המשלב בין מספר מבחנים, להם הוא נותן משקל משתנה בהתאם לנסיבות העניין. המרכיב החשוב ביותר במבחן המעורב הוא מבחן ההשתלבות, אולם ישנם גםמספר מבחני משנה, בהם מבחן הקשר האישי, מבחן הכפיפות והפיקוח, אספקת כלי עבודה, ערך ניכוי מס הכנסה במקור, תשלום מע"מ ודמי ביטוח לאומי, בלעדיות במסגרת שעות העבודה, התמשכות הקשר, סדירותו . 3 ורציפותו כך למשל, הסכמי זכיינות רביםמחייבים את הזכיין להיות בעלים באחוז קבוע מהיישות המשפטית אשר תקבל את זכות הזכיינות, ואף קיים איסור על הסבת הזכויות בזיכיון, כלומר, עסקינן נ' זוהר שמחי. EBUKA PETER 8421/09 ר' לעניין זה תע"א 1 625 צדקא נ' מדינת ישראל, פד"ע לו 300274/00 ר' לעניין זה ע"ע 2 .)433 , טריינין – חריש ואח', פד"ע לז 30021/98 ; ע"ע 628 ,177 ' עירית נתניה – בירגר, פד"ע ג 3-27/ ר' לעניין המבחנים דבע לא 3 .60 ' אדר – פרסום מלניק בע"מ, פד"ע כ 137-3/ לעניין השקלול ר' דב"ע מח