כתב-העת אוטוריטה | גיליון מס' 11

20 כתב – עת מקצועי למנהלים בתחום יחסי עבודה, שכר וכספים למעורבותו של אותו מעסיק בפגיעה בסיכויי העסקתו העתידית. מלבד הפן הברור של הוצאת לשון הרע, שבו מסתכן המעסיק המשמיץ, חשוף הוא גם לתביעה בעוולה נזיקית, המעוגנת בפקודת הנזיקין, המכונה – "גרםהפרתחוזה". לאחרונה כימקרהשכזה 1 פסקביתהדיןהארצי לעבודה, נכנס לגדר סמכותו של בית הדין לעבודה, וכי עובד רשאי לתבוע את מעסיקו לשעבר בבית הדין לעבודה בגין עוולת גרם הפרת חוזה (לצד עילות חוזיות רגילות כהפרשי שכר, פיצויים, פיטורים שלא כדין וכדומה וכן בגין הוצאת לשון הרע), וכי אין הוא מחויב להגיש בשל כך תביעה נפרדת לבתי המשפט, פנייה אשר הייתה מאלצת אותו לפצל את הדיון בין שני בתי משפט ותורמת לייקורו הברור של ההליך עד כדי הפיכתו לבלתי אפשרי. בתי הדין לעבודה אמנם אינם ערכאה מומחית בדיני נזיקין, אולם המחוקק איפשר להם לדון בהקשר של יחסי עבודה במספר מצומצם של עוולות וזו אחת מהן. במאמר קצר זה ברצוננו להאיר את השימוש, הבלתי שגרתי, בעוולה נזיקית של גרם הפרת חוזה במשפט העבודה. תחילה נעמוד על תחולתה של העוולה במובנה הנזיקי הטהור. עוולת גרם הפרת חוזה שלא כדין מעוגנת ה.ג.ה יעוץ עסקי בע"מ נ' אסנת יוספי 61055-03-19 בר"ע 1