כתב-העת אוטוריטה | גיליון מס' 12

22 כתב – עת מקצועי למנהלים בתחום יחסי עבודה, שכר וכספים שעות) הרי 25 שעות מנוחה (ואף לא 36 אין שיהא זכאי לגמול עבודה בשעות המנוחה השבועית נוסף בגין עבודתו במשמרת מוצאי השבת. בית הדין הארצי לעבודה פסק כי לעובד מוקנית הזכות ליום מנוחה שבועית, שביסודה מצויות תכלית חברתית ולאומית וכדי שהן תתמשנה קבעו המחוקק והפסיקה מספר מאפייניםהאמורים להתקיים במנוחה השבועית הם: משך המנוחה, רציפותה ותדירותה, יידוע העובד במועדה ושקיפותה. בעקבות כל אלה נקבע בבית הדין הארצי כי הנחת המוצא היא כי משך יום המנוחה שעות. 36 השבועי אצל המעסיק הזה הוא זאת, מאחר ולא בוצעה פעולת השלמה כנדרש. קרי, לא ניתנה לעובד הודעה מראש הקובעת את יום המנוחה השבועי ואת תחילתשעותהמנוחההשבועית, והמעסיקה היא זו שקובעת באופן שרירותי בוחרת מה תהא תחילת שעות המנוחה השבועית, בדרך המטיבה עמה. מניין שעות המנוחה השבועית אינו נגזרת של המועד בו סיים התובע את עבודתו ביום שלפני כן, אלא נגזר מהוראות החוק ומכניסת וצאת השבת ועליו להיעשות לטעמנו בהתאמה לשעות אלו". לפיכך, בהעדר הודעה מפורשת לעובד, ובהתאם להלכה בענין איליאסייב חלה ההנחה כי יום המנוחה השבועי הוא יום השבת כיום לוח, קרי כולל מוצאי שבת. משכך, בנסיבות הענין, הצדיק בית הדין הארצי לעבודה את חיוב המעסיקה בתשלום גמול מנוחה שבועי בגין העבודה במוצאי שבת. המסקנה היא כי עבודה במוצ"ש אינה אמורה לזכות את העובד בגמול, והוא יהיה לשכר רגיל. ברם, מכיוון שעל פי החוק זכאי 36 אורך המנוחה השבועית לעובד הוא שעות רצופות לפחות, הרי שאם עובד התחיל את משמרתו במוצאי שבת אך לפני תחילת עבודתו במוצ"ש לא קדמה הפסקה רצופה שעות, העבודה במוצאי שבת תיחשב 36 בת כעבודה במנוחה השבועית והעובד יזכה בגמול עבור העסקה במנוחה השבועית בנוסף על מנוחת פיצוי. לסיכום: פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה משקף את החשיבות הסוציאלית של המנוחה השבועית ואת מעטפת ההגנה המוענקת לו גם במקומות עבודה לא מאורגנים.