37 / 48
37
זכות הקניין והגבלת חופש העיסוק
נקבע כי עדין
פרשת צ'ק פוינט
עם זאת, ב
קיימת חשיבות לקיומה של תניית הגבלת
עיסוק חוזית מפורשת.
כי תנייה
פרשת סער
בין היתר, נקבע ב
המגבילה את חופש העיסוק לאחר סיום
עבודתו של העובד מבלי שהיא מגנה על
"אינטרס לגיטימי" הקיים למעביד, נוגדת את
"תקנת הציבור" ולפיכך בטלה. כמו כן, נקבע
כי, ככלל, אין למעביד "אינטרס לגיטימי"
שעובדו לא יתחרה בו לאחר סיום עבודתו,
ולפיכך הגבלת חופש העיסוק של המעסיק
המגשימה אך את האינטרס שעובדו לא
יתחרה בו ("אי תחרות כשלעצמה") נוגדת
גם היא את תקנת הציבור ולפיכך בטלה
מיסודה, וזאת מבלי לבחון את סבירותה או
מידתיותה של ההגבלה.
ופרשת
פרשת סער
זאת ועוד, עוד נקבע ב
, כי גם ההגנה הניתנת ל"אינטרסים
צ'ק פוינט
הלגיטימיים" של המעסיק אינה מוחלטת,
וגם אם תנייה להגבלת עיסוקו של העובד
נועדה להגנה על אינטרס לגיטימי הקיים
למעסיק, תיבחן אותה תנייה והיקפה לפי
מבחנים של סבירות ומידתיות, המתחשבים
במועדה, בתחומה ובסוגה של ההגבלה.
עולה אפוא, כי נקודת המוצא הראשונה
הנבחנת בדיון בשאלת הגבלת העיסוק של
עובד לאחר סיום עבודתו הינה האם התנייה
החוזית המגבילה את עיסוקו של העובד
הינה "לגיטימית, קרי – היאמגנהעל "אינטרס
לגיטימי" של המעסיק ואינה "התחייבות
עירומה" שכל תכליתה היחידה היא למנוע
מהעובד להתחרות במעסיקו.
הנ"ל, נקבעו
פרשת צ'ק פוינט
במסגרת
הכללים המנחים, המהווים דוגמאות
ל"אינטרס לגיטימי" של המעסיק, תוך
שהובהר כי אין צורך שארבעת המבחנים
המפורטים להלן יתקיימו כולם לשם הגבלת
עיסוק העובד, ומאידך נקבע כי התקיימותו
של אחד מהם אינה תנאי הכרחי להגבלת
עיסוקו של העובד, כאשר כל מקרה יבחן
לפי נסיבותיו הפרטניות :
– יש להגביל את
א. קיומו של "סוד מסחרי"
חופש העיסוק של עובד כדי למנוע ממנו
מלהשתמש, שלא כדין, ב"סוד מסחרי"
השייך למעסיק הקודם.
הכוונה הינה ל"סוד מסחרי" בהתאם
לחוק עוולות מסחריות,
5
להגדרתו בסעיף
"מידע עסקי, מכל סוד, שאינו נחלת
קרי –
הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על
ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו
יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו
,
נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו"
וכן כי לא נתקיימו החריגים הקבועים בסעיף
א' לחוק עוולות מסחריות, ולרבות החריג
7
ולפיו לא יהיה אדם אחראי בשל גזל סוד
מסחרי אם הידע הגלום בסוד מסחרי הגיע
אליו במהלך עבודתו והפך לחלק מכישוריו
המקצועיים.
במקרה בו המעסיק
ב.הכשרה מיוחדת –
השקיע משאבים מיוחדים ויקרים בהכשרת
העובד, ובעקבות זאת התחייב העובד לעבוד
אצלו למשך תקופה מסויימת, ניתן להצדיק
אתהגבלתהעיסוקשלהעובד למשךתקופה
מסויימת. זאת, כתמורה עבור ההשקעה של
המעסיק בהכשרתו.
בעניינה של "הכשרה מיוחדת" קבעה
הפסיקה את הכלל הבסיסי ולפיו הידע
והניסיון שהעובד רוכש במהלך עבודתו