Table of Contents Table of Contents
Next Page  8 / 48 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 8 / 48 Previous Page
Page Background

8

כתב – עת מקצועי למנהלים בתחום יחסי עבודה, שכר וכספים

75%

. תשלומים בשיעור הדרוש להבטחת

1

מן השכר המופטר לפחות

או

מן השכר

2.5%

. תשלומים בשיעור של

2

המופטר

מהו "שיעור

כאן מתעוררת השאלה

ההפקדה המרבי" של הפקדות המעסיק.

האם שיעור ההפקדות המרבי הוא בהכרח

אובדן

2.5% +

לביטוח מנהלים

5%( 7.5%

כושר) על פי החלופה השנייה הקבועה

באישור הכללי, או שמא שיעור ההפקדות

המרבי, הוא השיעור אותו העניק המעביד,

אם השיעור אותו העביר עבור העובד

העניק לאחרון ביטוח אובדן כושר בשיעור

מהשכר על ידי הפרשות בשיעור

75%

מהשכר. משהענקה זו עמדה

2.5%

מופחת מ

ועומדת הן בדרישות האישור הכללי והן

בדרישות החוזיות הספציפיות שנחתמו בין

הצדדים, אין סיבה שלא תהווה את השיעור

המחייב ? או שמא העובדה שלעובד יש

היום בחירה גם לגבי ביטוח אובדן הכושר

משמעותה שאוטמטית כל עובד שחל עליו

האישור הכללי יוכל לבחור אובדן כושר

ובאופן הזה להגדיל

2.5%

עבודה בשיעור

את הפרשות המעביד?

הוראות התיקון, אינם

נותנים תשובה

לשאלה זו ואנו

מקווים שבעניין

זה תתקבלנה

הבהרות ממשרד

האוצר.

במקביל לסוגיית ההפקדות ובחירת

30.11.2015

המוצרים הפנסיוניים, ביום

לחוק הפיקוח על

6

פורסם תיקון מספר

שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת

,)"

"התיקון לחוק

סליקה פנסיוניים) (להלן:

לפיו יישאו המעסיקים בישראל בעלויות

תפעול ההסדר הפנסיוני וישלמו לסוכנים

דמי סליקה על העברת הכספים לגופים

החל

הפנסיוניים הרלבנטיים. כמו כן,

זכאי כל עובד לבחור את

1.12.2015

מיום

להבדיל

הסוכן או היועץ הפנסיוני שלו.

מהמצב שהיה עד היום בו המעסיק התנה

את הפקדת הכספים לקופת הגמל בעבור

עובדיו בכך שבעל רישיון מסוים ייתן לעובד

את שירותיי היעוץ הפנסיוני, בכך הקל על

עצמו את סוגיית הליך הסליקה והעברת

כספי עובדיו ליעדם, אולם מי ששילם עבור

התפעול הנ"ל, היה העובד באמצעות דמי

הניהול שנגבו ממנו.

ההסדר החדש הוגן יותר, ומאפשר לעובד

בחירת סוכן ללא יכולת התנייה של המעביד

ומנגד מטיל את דמי הסליקה והעברת

הכספים ליעדם על המעביד. ההסדר

החדש מפסיק את המצב האבסורדי בו

העובדים מתוך החסכון הפנסיוני שלהם

כנגד דמי הניהול שילמו את עלויות התפעול

והסליקה של מעסיקיהם. מעבר לשינוי

החקיקתי הראוי, יש לקוות שההסדרים

האדמינסטרטיביםוהבירוקרטיים

הכרוכים בהקמת גופי סליקה

התפעול יתבצעו באופן

מסודר ויעיל שלא

יפגע בחוסכים ו/או

במעסיקים.