46 / 48
46
כתב – עת מקצועי למנהלים בתחום יחסי עבודה, שכר וכספים
השאלות העיקריות העולות מפריחתה
המחודשתשל זכות ההתארגנות הן שתיים-
הראשונה היא, מהן ההשלכות של פריחת
זכות ההתארגנות על יחסי העבודה?
ובכן, נראה כי לא יהיה זה מוגזם לקבוע
כי השינויים הדינאמיים ביחסי העבודה
הקיבוציים משפיעים השפעה מהותית על
מקומות העבודה, על טיב היחסים השוררים
בין המעסיקים לעובדים ועל יכולתם של
המנהלים לנהל את מפעלם כרצונם. הבנת
ההתפתחויות שחלו בתחום היא אינה, אם
כן, רק בגדר מותרות השמורה לשעות
הפנאי ולהרחבת הדעת. היא מחוייבת
מהמציאות המשפטית-כלכלית השוררת
בשוקהעבודה, ואשרמשפיעהעלמעסיקים
ועובדים כאחד.בסופו של יום, הבנת "כללי
המשחק החדשים" אשר נוצרו בין אם ע"י
המחוקק ובין אם ע"י בית המשפט, היא
מתכון בטוח למניעת זעזועים כלכליים
וליצירת מחוייבות למקום העבודה.
השאלה השניה, שאף היא רלוונטית לדיון
שלנו – היא מהן הסיבות לפריחה המחודשת
של זכות ההתארגנות? במענה לשאלה זו
ניתן למנות מספר סיבות מרכזיות: הקמת
ארגון עובדים חדש "כוח לעובדים – ארגון
עובדים דמוקרטי" והתחרות העזה בינו לבין
"הסתדרות העובדים הכללית החדשה". אין
ספק שפוטנציאל ההתארגנות במסגרת
מתחרה מעודד כל ארגון עובדים להגביר
את מאמציו לגייס עובדים לשורותיו
ולחתום בשמם על הסכמי עבודה קיבוציים;
כך גם הגברת הפעילות של ארגוני
עובדים קיימים, כמו "הסתדרות העובדים
הלאומית";
כניסת ח"כים נמרצים ובעלי מודעות
לזכויות העובדים לזירה החקיקתית הביאה
לתיקוני חקיקה רבים ואף היא העלתה
את קרנה של זכות ההתארגנות. כך למשל
תוקן חוק הסכמים
2009
ובשנת
2001
בשנת
קיבוצים ונקבע בו זכותו של העובד לקחת
חלק בהתארגנות עובדים, נאסר על מעסיק
לפגוע בעובד בין אם בשלב קבלתו לעבודה,
בהעסקתו או בפיטוריו בשלפעילותו בארגון
עובדים / בועד עובדים, נקבעה זכותו של
נציג ארגון עובדים להיכנס למפעל, ונקבעה
החובה של המעסיק לנהל מו"מ קיבוצי עם
ארגון עובדים.
גם תרומת בתי הדין לעבודה ובג"ץ לא
נפקדת מהדיון: אין ספק כי החמצן החדש
הזורם בעורקי זכות ההתארגנות הוא גם
ובזכות שורת פסיקות ותקדימים עליהם
חתומים ערכאות השיפוט הרלוונטיות
שבישראל. בין אלה נזכיר את פס"ד בעניין
פלאפון שאסר של המעסיק להתבטא
בעניין התארגנות עובדיו, פס"ד בעניין הוט
טלקום אשר החזיר למקום העבודה עובד